מפת תיירות של צ'נגדו

יחס מסגרת 16:9, מפת תיירות מצוירת בקפידה ומקסימה של צ'נגדו, בסגנון דומה לספרי האמנות של אולפני ג'יבלי. התמונה כולה היא איור בצבעי מים ודיו מושחת על נייר קלף מחוספס ומזדקן. האסתטיקה הכללית היא שובבה, מלאת חיים ובעלת אווירה. פריסה וסגנון המפה: המפה מציגה את ציוני הדרך המרכזיים של צ'נגדו מנקודת מבט איזומטרית ממוסגרת, המתוארים כמיניאטורות אדריכליות ואייקונים מפורטים וחמודים (למשל, פנדה בבסיס הפנדה, פנסים בג'ינלי, בית תה בפארק העם). הפריסה היא אורגנית וזורמת באופן חופשי, ולא מבוססת על רשת נוקשה. אתגר הטיפוגרפיה הקריטי (חלק קשה במיוחד): כל הטקסט חייב להיות מוצג בסגנון קליגרפיה כתב יד אלגנטי ומעט לא מושלם (Xingkai), שנראה כאילו נכתב עם אותו עט ששימש לאיור. 1. **כותרת ראשית:** הכותרת הראשית "成都慢行图" כתובה באופן אמנותי על סרט מתנפנף בחלק העליון. 2. **תוויות זוויתיות ושובבות:** ליד כל אייקון ציון דרך, שמו כתוב בצורה שובבה ובזווית קלה (למשל: "宽窄巷子", "武侯祠", "杜甫草堂"). הטקסט צריך להרגיש ממוקם באופן אורגני, ולא בקווים אופקיים נוקשים. 3. **טקסט מעוקל לאורך נתיב:** נהר ג'ין מעוצב חוצה את המפה. שם הנהר "锦江" חייב להיכתב בצורה אלגנטית לאורך הנתיב המעוקל של הנהר. זהו מבחן מפתח. 4. **הערות משולבות:** מפוזרות על המפה הערות קטנות ושובבות המשולבות עם טקסט ואייקונים. לדוגמה: - הערה שאומרת "吃火锅!" לצד צ'ילי אדום קטן. - תווית "喝茶咯!" עם אייקון כוס תה מיניאטורית מעלה אדים. - שם האזור "锦江区" כתוב בתוך צורת ענן מצוירת ביד. 5. **מקרא מצויר ביד:** בפינה, יש תיבת "מקרא" מצוירת ביד עם אייקונים קטנים (כמו כוס תה, פני פנדה, גג מקדש) ותוויות כתובות ידנית מתאימות. 6. **חותמת:** חותמת אדומה בסגנון חריטה ידנית עם האות "蓉" (קיצור של צ'נגדו), מוטבעת בפינה וחופפת מעט למסגרת. אסתטיקה: יצירת מופת של קרטוגרפיה מאוירת. המיזוג בין הטקסט לאיורים חייב להיות חלק. אפקט צבעי המים צריך להיות רך עם כתמי מים וטקסטורה נראים לעין, בעוד קווי העט צריכים להיות בטוחים וחיים. התחושה הכללית חמימה, מזמינה ומלאת אישיות. מילות שלילה: גופן מחשב, טקסט שנוצר במחשב, קווים ישרים, רשת נוקשה, יישור מושלם, טקסט אופקי בלבד, שכבות טקסט, תצלומים, תלת-ממד, מינימליזם, אייקונים גנריים, שגיאות כתיב, ג'יבריש, סימני מים.